בשבוע שעבר הוציא הזמר אייל גולן שיר חדש בשם 'וי כחול'.
למי מכם שאינו מעודכן, 'וי כחול' הוא סימן שמופיע באינסטגרם לחלק קטן של משתמשים מפורסמים בפלטפורמה הכה מוכרת.
מדובר באלמנט שמטרתו להעיד כי אינסטגרם בדקה ואכן מדובר בפרופיל המשתמש האמיתי של הדמות המפורסמת.
הנושא מעיד על המרדף האינסופי אחר טרנד חדש ונוסף של מפורסמים –
להיות בעלי ׳וי כחול׳.
בשירו, גולן אומר למעשה, שאם אין לך 'וי כחול' אתה לא קיים, אינך חשוב!
יש לך וילה ענקית?
יש לך מכונית מטורפת?
כולם מכירים אותך?
אז מה ?!?
אין לך 'וי כחול!'
המרדף האידיוטי וחסר החשיבות אחר סממנים וטרנדים הפך להיות נחלתם של רבים.
מבלי להשקיע מחשבה על ערכים, או מהות, מתקיים מרדף אחר תרבות ההבל והסלפי.
הרשתות החברתיות, אינסטגרם במקרה הזה, משתמשות במשתמשיהן כמו במריונטות, מזיזות מצד לצד ככל העולה על רוחן.
ומדוע אני מטריח אתכם בכלל בנושא הזה?
אני נתקל בתופעה דומה, בעיקר בקרב בעלות עסקים אשר יצא לי לפגוש ולראות ברשתות החברתיות.
אני מתנצל על השיוך המגדרי, אבל זוהי המציאות בה אני נתקלתי ואני חייב להודות שכמעט ולא פגשתי בכך אצל בעליי עסקים- גברים.
מצד שני אני נתקל בכך שוב ושוב ... ושוב אצל בעלות עסקים מתחומים שונים כמו:
מעצבות בגדים
קוסמטיקאיות
תזונאיות
מעצבות פנים
וכיוצא בזה.
למה הכוונה?
הכוונה היא לתופעות של חיקוי, העמדת פנים, אפס יצירתיות ואפס פעולות משנות תודעה שיש בהן ולו בדל קטן של בידול וייחוד אישי.
לא מאמינים – תבדקו אותי.
הכל צף ועולה, בעיקר באינסטגרם.
די בתזונאית, מדריכת כושר או מעצבת פנים, שזוכה להצלחה ומיד כפטריות אחר הגשם צפות אחריה בעלות עסקים עם מוצרים זהים, שירותים זהים, סיפורים זהים.
למשל- בתחום עיצוב הבגדים-
אם תכנסו ל'סטורי' של מעצבת בגדים מובילה וראיתם כמעט את כולן.
מעצבת אחר מעצבת וכולן נראות כמעט אותו דבר.
האחת יצרה דגם מסויים ומיד הוא זוכה לחיקוי זהה.
קוסמטיקאית מעלה סרטון של טיפול כלשהוא ומיד אח"כ עוד 30 קוסמטיקאיות מעלות סרטון זהה –
אותו טיפול , אותו מסר
אותה זווית צילום.
אבל אילו זה היה מסתיים בכך -
דיינו!
חמור מכך, זה הזיוף שברשת.
לפי מה שרואים (ועשויים להבין)
כולן מוכרות במאות אלפי שקלים בחודש,
כןלן חיות 'על הקצה'
לכולן יש מאות לקוחות הדופקות על הדלת ומתחננות לשירות / רכישת המוצרים.
מנסיוני אני יודע שהרוב זה 'פייק' אחד גדול.
רובן מתוסכלות,
לא יודעות את נפשן,
אינן יודעות איך יסגרו את החודש.
וודאי יש מי שאומר לעצמו-
״מה אכפת לך? שכל אחת תעשה מה שבא לה״
אסביר מה הבעייתיות בזה ומדוע אני מעיר על כך.
עולם הזיוף והשקר פוגע קודם כל במי שנמצאות בשלבים הראשונים של הקמת העסק.
המחשבה כאילו
כולן מצליחות,
כולן עושות 'ארגזים' של כסף,
כולן לא עומדות בעומסים של הלקוחות.
המחשבה הזאת מביא איתה
אפס יצירתיות,
חוסר בבידול ומציאת ה״אני״ שלי כבעלת עסק.
החשיבה הזאת יוצרת אי הבנה בסיסית, שעסק מורכב מהמון רכיבים קטנטנים, מלבד המוצר עצמו הקשורים בניהול כללי כמו -
הגדרת מטרה ברורה לעסק.
הבנה כלכלית, יכולת תמחור ויצירת מודל עסקי לכל שירות, או מוצר.
יכולת מעולה לניהול זמן.
יכולת חכמה לשווק תוך זיהוי מי קהל הלקוחות שלך.
יכולות מכירה.
המציאות המזויפת הזאת גוררת סגירת עסקים של אלו שהיו בטוחות שההצלחה היא ממש כאן מעבר לפינה ולא ידעו כי תהליך של הקמת עסק הוא ארוך ומייגע.
תהליך שיווקי אמיתי, למשל, דורש חפירה עמוקה אל תוך עצמך עם שאלות כמו:
מי אני?
מי הלקוח.ה המדוייק.ת שלי?
למה אני עושה את מה שאני עושה?
הטרנדיות ותרבות ה'פייק' למעשה עלולה לרסק עסקים.
ההמלצה שלי לכל מי שפותח עסק חדש, דעו לכם-
מדובר בתהליך ארוך הדורש השקעה, תשלום מחירים גבוהים וסבלנות רבה.
ואם נחזור לאייל גולן
פעם כשאייל שר שיר האמנתי לו
בשירו 'חלק מחיי' שנכתב לאילנית אחרי הגירושים-
המילים היו -
"כי אחרי הויכוחים נותרו רק חיוכים
זיכרונות יפים וכמובן שני מלאכים
אני לא אומר את זה מספיק אולי
כמה טוב שאת עוד חלק מחיי".
המילים הללו נגעו ללב, היו אותנטיות
שידרו אמון.
השיר 'וי כחול' הוא עוד גרסה זולה של מועבט נפוץ.
Comments